ברוכים הבאים לאתר האינטרנט של CCIIF. האתר יעודכן אתכם בפעילויות ובאירועים של הלשכה, כמו גם בחדשות הכלכלה והסחר העדכניות בין ישראל לצרפת. הוא כולל גם אזור ייעודי לחברים פעילים של CCIIF.

לשכת המסחר והתעשייה ישראל-צרפת נוסדה בשנת 1957 במטרה לסייע לעסקים ישראלים וצרפתים ליצור ולפתח קשרי מסחר. מאז, אנו מספקים להם במה שבה הם יכולים ליהנות מתמיכה וסיוע באמצעות יצירת קשרים מקצועיים וייעוץ מקצועי. בנוסף, הלשכה מארגנת באופן קבוע אירועים כגון כנסים בנושא הכלכלה הישראלית, פגישות עם מנהיגים ישראלים וצרפתים, טקסי הוקרה למצוינות ביחסי עסקים והזדמנויות נוספות ליצירת קשרים.

לדיפלומטיה יש עליות ומורדות; חדשות טובות וחדשות רעות יכולות להתחלף, אבל ה-CCIIF מתמקד בעסקים, לא בפוליטיקה, ואנו מתמקדים בתוצאות הפוטנציאליות בין ישראל לצרפת. הסכמי אברהם, אשר נותרו לאורך זמן רב, משמשים דוגמה מצוינת למטרות שעלינו לשאוף להשיג.

למרות הטלטלות שנגרמו בשנים האחרונות עקב נגיף הקורונה והמלחמה, לשכת המסחר ישראל-צרפת נקטה במספר יוזמות כדי להמשיך ולספק ערך מוסף לחבריה ולסייע להם לייעל את פעילותם. אתר אינטרנט חדש זה הוא הדוגמה העדכנית ביותר, ואנו מקווים שתיהנו ממנו.

האם ראה אי פעם מדינה קורבן להפצצות יומיומיות, עם כלכלה בריאה לחלוטין (בינתיים), עם בורסת תל אביב אופורית למרות הטלטלה במקומות אחרים בעולם? עם התאוששות בהשקעות? עם שקל בשיאו מול הדולר, ויתרות מטבע העולות על 200 מיליארד דולר? צמיחת התמ"ג עדיין צפויה לעלות על 4% בשנת 2026 לעומת 3% בשנה שעברה, אם כי המלחמה כמובן תשפיע על התקציב, ותגרום ליחס החוב-תמ"ג לעלות קרוב ל-70%. עם זאת, הדאגות הקשורות למלחמה מאוזנות במידה רבה על ידי התקווה לעתיד מחייך יותר.

למלחמה יש כמובן עלות, המוערכת בערך ב-400 מיליון דולר ליום, סכום הכולל הוצאות צבאיות, ובמיוחד את עלות מערכות ההגנה מפני טילים שעולות מיליונים כל אחת, ואת עלות הריקול תחת דגלי 100,000 חיילי מילואים. המדינה ממשיכה לתפקד למרות הכל, והתעשייה והמסחר כאחד מחזיקים מעמד גם אם הואטו, בעוד שעסקים קטנים ועסקים קטנים ובינוניים סובלים יותר מהממוצע. בתי הספר שעדיין סגורים גם הם מכבידים על כוח העבודה הזמין.

אבל "כאשר הבניין מתקדם כשורה, הכל מתקדם כשורה": הבנייה נמשכת ללא הפרעה ובצורה מרשימה. ובעוד התחבורה האווירית סובלת מהמצב, הנמלים הישראליים פועלים במלוא התפוסה, דבר שמרמז על מה שעלול להיות IMEC (מסדרון הודו-מזרח תיכון אירופה). הייצוא הישראלי, שהוא BtoB ולא BtoC, נמצא במצב טוב, כאשר הרפואה ובמיוחד ההיי-טק מגיעים לשיאים. תעשיית הביטחון מתפוררת פשוטו כמשמעו תחת הזמנות, והצלחתה של ישראל בתערוכת ההגנה ADEX בסיאול באוקטובר עוזרת לשכוח את ההתעללויות ביורוסאטורי ובלה בורז'ה.

"במה שונה המלחמה הזו מכל שאר המלחמות?", נוכל לשאול בערב פסח הזה. ראשית, מדובר בחוסר הוודאות לגבי משך המלחמה: שבועיים כמו ביוני האחרון? מספר חודשים לפי מה שטראמפ ונתניהו מציעים? אף אחד לא באמת יודע... אבל הפער העיקרי נוגע ליום שאחרי: לראשונה מזה עשרות שנים, הישראלים צופים את האפשרות של עתיד שממנו לא רק ייעדר האויב האסלאמיסטי האיראני, אלא שבו במזרח תיכון שלום תמצא קואליציה של כל מדינות המפרץ הערביות, שאיתן ישראל תחיה בהבנה טובה בהסכמי אברהם מורחבים.

ומה לגבי לשכת המסחר בכל הסיפור הזה? CCIIF שומר עליה מאחורי הקלעים, מקיים קשר מתמיד עם חבריה, מרחיב את שותפויותיו ועובד בשקט כדי להתכונן למחר.

מאתגר אך מלהיב.

ג'וליאן רויטמן